"כשהמטופל, איתי, הגיע אל המעבדה עם הרישומים לקבלת הטיפול התוך-ורידי, הבנתי שאין מדובר שמקרה פשוט... הבינו, טיפול תוך-ורידי הנו לרוב פתרון לא קונבנציונלי לטיפול במחלת השיגלוזיס או הדיזנטריה, ולכן על הטיפול התוך-ורידי להיות מדויק ויעיל.
"המטופל התנגד לטיפול התוך-ורידי, ואימו נסיתה להרגיעו, אך ללא הועיל... נתתי הבטחתי לאיתי כי הטיפול התוך-ורידי חד-פעמי, ונועד אך ורק להועיל לאיתי להתגבר על חיידק השיגלוזיס, ולא כדי להפחידו, או חלילה, לפגוע בו.
"בסיום הטיפול התוך-ורידי, ערכתי סדרה של בדיקות נוספות, ביניהן בדיקת ריריות קיבתו של המטופל, ובדיקות פרקים, שנועדו לבדוק את טיבה של המחלה. הרי חיידק השיגלוזיס בעל נטיות גנטיות, ועלול לגרום לפיתוחה של "תסמונת רייטר". הבדיקה האחרונה שערכתי הייתה האם המטופל ממשיך לנטול את האנטיביוטיקה שנרשמה לו, שכן גם זו מסייעת לאיתי להתגבר על חיידק השיגלוזיס...
"בכל מקרה, המלצתי למטופל הייתה מנוחה מרובה, שכן נטילת האנטיביוטיקה מחלישה אותו באופן כללי."
No comments:
Post a Comment